מדוע נחשב ארגון הסיינטולוגיה לחלוץ בתחום חוקי חופש המידע?

מדוע נחשב ארגון הסיינטולוגיה
לחלוץ בתחום חוקי חופש המידע?

בשנות ה-70 של המאה ה-20, ביסס את עצמו ארגון הסיינטולוגיה כמנהיג בקידום חוק חופש המידע והשימוש בו. המטרה היתה להגן על זכויותיהם של כל האזרחים, לא רק של סיינטולוגים. הארגון יצא בקמפיין ציבורי נרחב שנועד ללמד את הציבור להשתמש בחוק חופש המידע על מנת לחשוף עוולות ולהבטיח שקיפות בממשלה. למטרות אלה ממש השתתף ארגון הסיינטולוגיה בתביעות מרובות שהיו קשורות לחוק חופש המידע בשנותיו המוקדמות של החוק. תיקים אלו ביססו תקדימים יסודיים שכללו את קביעת חובת ההוכחה על הממשלה לגבי מסמכים שפטורים מהחוק, וביסוס חובתן של סוכנויות ממשלתיות לציין בדיוק אילו מסמכים הן נמנעות מלהציג ומדוע.

ארגון הסיינטולוגיה וסיינטולוגים יחידים תומכים באופן בלתי מתפשר בחופש המידע, והם שיחקו תפקיד מרכזי בחקיקת חוקים ברחבי העולם בנושא של גישה ציבורית למקורות מידע. כשהוא גורם לממשלות לתת דין וחשבון, ארגון הסיינטולוגיה השתמש בחוקי חופש המידע על מנת לחשוף עוולות שסיכנו את הזכויות של כולם.

קווינלן ג'. שיה הבן, ראש משרד המידע והפרטיות במחלקת המשפטים של ארה"ב תחת הנשיאים פורד וקרטר, הודה לארגון הסיינטולוגיה וגם ל-'איגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות' ול-'איגוד העיתונאים המקצועיים' עבור "המאמץ לשפוך יותר אור על הממשלה. הם – ואחרים – פרסמו כיצד יש להשתמש בחוק חופש המידע, השתתפו בתביעות ונתנו עדות באינספור שימועי קונגרס שקראו לפתיחוּת גדולה יותר".

כמו כן, הסיינטולוגים לא הגבילו את מאמציהם בנושאים אלה לארצות-הברית בלבד. כאשר חוק חופש המידע הועבר בצרפת (1978), קנדה (1982), אוסטרליה (1982), ניו-זילנד (1983), איטליה (1991) ובלגיה (1991), היה לחברי הארגון תפקיד מכריע בכך.