מיקום על סולם הטונים

מיקום על סולם הטונים

ניתן להסיק הרבה על גישותיו של אדם, התנהגותו ופוטנציאל ההישרדות שלו מהכרת רמתו בסולם.

0.05 ל-2.0

כאשר אדם כמעט מת, ניתן להגיד שהוא באפתיה כרונית. והוא מתנהג בדרכים מאוד ספציפיות . זהו 0.05 בטבלה של סולם הטונים.

כאשר אדם עצוב באופן כרוני בנוגע לאבדותיו, הוא נמצא ביגון. ושוב, הוא מתנהג באופן צפוי. זהו 0.5 על הטבלה.

כאשר אדם עדיין לא מצוי כה נמוך כביגון, אך מבין כי אובדנים עומדים להתרחש, או שהוא מקובע באופן כרוני ברמה זאת כתוצאה מאובדני העבר, הוא מצוי בפחד, בסביבות 1.0 בטבלה.

ממש מעל לפחד, אובדנים מן העבר או אובדנים העומדים להתרחש יוצרים באדם שנאה. אולם הוא אינו מעיז להביעה ככזו, וכך מתבטאת השנאה באופן סמוי. זוהי 1.1, עוינות סמויה.

אדם הנאבק כנגד אִיוּם באובדנים מצוי בכעס, ומביע היבטים צפויים של התנהגות. זהו 1.5.

אדם אשר רק חושד שאובדן עלול להתרחש, או שנעשה מקובע ברמה זאת, חש מלא תרעומת. הוא באנטגוניזם, שמצוי על 2.0 בטבלה.

2.0 ל-4.0

מעל לאנטגוניזם, מצבו של האדם אינו טוב מספיק כדי שהוא יהיה נלהב, ואינו רע מספיק כדי שהוא יחוש תרעומת. הוא איבד כמה משאיפותיו ואינו יכול כרגע לאתר אחרות. ניתן לומר שהוא מצוי בשעמום, או ב-2.5 על טבלת סולם הטונים.

ב-3.0 בטבלה, לאדם יש השקפה שמרנית וזהירה על החיים, אך הוא משיג את שאיפותיו.

ב-4.0 האדם נלהב, שמח ומלא חיים.

אנשים מעטים ביותר נמצאים מטבעם ב-4.0 על סולם הטונים. קרוב לוודאי שממוצע שכיח הוא באיזור 2.8.

טון כרוני מול טון רגעי

לסולם זה יש היבט כרוני, או היבט רגעי. ניתן להוריד אדם בסולם הטונים לרמה נמוכה למשך עשר דקות, ולאחר מכן לעלות שוב למעלה, או שניתן להורידו לעשר שנים והוא לא ישוב ויטפס מעלה.

אדם אשר סבל אובדנים רבים מדי, כאב רב מדי, נוטה להתקבע ברמה נמוכה כלשהי בסולם, ומלבד תנודות קלות, להישאר שם. מכאן ואילך תהיה התנהגותו הכללית והרגילה ברמה זאת של סולם הטונים.