עשיתי את הקורס שלמות אישית ויושר והפקתי ממנו רבות! חומרי הקורס היו קלים לקריאה ומאוד יסודיים. למדתי הרבה על עצמי באמצעות יישום הנתונים שבקורס. אחר כך עזרתי לעמיתה בעבודה בכך שגרמתי לה ליישם את אותם הנתונים, והיא עשתה כמה פריצות דרך רציניות. אף פעם לא ראיתי אותה כל-כך מאושרת. הטכנולוגיה הזאת היא קלה וישירה, אז אין בעיה להתחבר אליה.

הבעיה אצל רבים כל-כך היא, שהם לעיתים קרובות מצדיקים דברים שפוגעים בצורה גלויה בצוותים שכל-כך זקוקים לשיתוף פעולה, נוצרים מידע אחד מהשני, על מנת לכסות על חייהם ועל כשלונותיהם.הקורס הזה מכל מקום מציל מקומות עבודה, צוותים ורגשי אשמה.עם הטכנולוגיה הזאת, גם אתה יכול להיות נקי מרגשות אשמה וחזק יותר.אני אסיר תודה על הטכנולוגיה הזאת ואני נדהם מהשינוי שהיא יוצרת!" -- מ.ק.

"בשעה שקראתי את החוברת שלמות אישית ויושר, היו כמה דברים שמיד התבהרו בנוגע לשאלה מדוע סיימתי כל-כך הרבה חברויות, ניתקתי קשרי משפחה ולמה נפרדתי מבעלי. במבט לאחור על האירועים האלה, תמיד תהיתי למה עשיתי ואמרתי דברים שידעתי שיגרמו לאנשים להתרחק ממני או לא לרצות איתי שום קשר. היו מקרים כל-כך גרועים, שחשבתי שאני משתגעת משום שהם היו כל-כך חסרי היגיון.

כשקראתי את החומרים של הקורס הזה, קיבלתי את התשובות שחיפשתי. הרגשתי כזאת הקלה, שהתחלתי לבכות. בכיתי הרבה כשקראתי את החוברת הזאת, כי הבנתי שהתייחסתי לחברים שלי, למשפחה שלי ולבעלי בצורה ממש לא הוגנת.

זה טוב להתוודות, וזה דבר שעשיתי פעמים רבות. אך, ללא ההבנה של למה עשית את מה שעשית, זה רק דיבורים. אין הקלה, מרפא או שיקום. הייתי בקבוצות תמיכה ועזבתי כשאני מרגישה יותר אשמה ועול גדול יותר רובץ עלי, משנכנסתי אליהן. אתם יכולים לדמיין מה יהיה אפשר להשיג אם קבוצות תמיכה, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ויועצים יקראו את החוברת הזאת עם הלקוחות שלהם או עם החברים בהן ויעשו את המטלות המעשיות ביחד? אני מאמינה ששיעור הפשיעה ירד באופן דרסטי בעולם כולו!

כשביצעתי את המטלות המעשיות שבקורס 'שלמות אישית ויושר', יכולתי להשתמש בעצמי כדוגמה בכל אחת מהן. כשהגיע הזמן לעשות את המטלה המעשית האחרונה, עשיתי אותה על עצמי כך שאני אדע איך להסביר אותה בקלות למישהו אחר. לא העלתי בדעתי איזו השפעה מעמיקה תהיה לזה עלי. כל מעשה מזיק ונצירה שכתבתי, העלו את רגשות האשמה והבושה על מה שעשיתי ואמרתי. כשהבנתי מדוע עשיתי כל אחד מהם, ניטרלתי אותם ואת הכוח שלהם להשפיע על החיים שלי. ובכל פעם בכיתי. אני מאמינה שאלה היו דמעות אושר על כך שאני כבר לא צריכה לשאת איתי יותר את הכאב ואת הבלבול. כעת כשאני מסתכלת במראה, הפנים שלי נראות בהירות ומאושרות יותר. עכשיו האני האמיתי שלי מתגלה.

כשביתי ולקוחה שלי עשו את אותו הדבר, זה היה כאילו שמישהו פרץ סכר של מילים ודמעות. לא רק שהבת שלי העלתה את המעשים המזיקים ואת הנצירות שלה על הנייר, אלא גם סיפרה לי בעל-פה הרבה דברים שהיא שמרה לעצמה כי היא לא רצתה לפגוע ברגשותיי או לגרום לי לכעוס עליה. הבת שלי לא סתם מספרת לי על דברים, היא מדברת איתי עכשיו.

הלקוחה שלי ואני התחלנו לעשות את אותו הדבר הבוקר בבית שלי. היא לא עזבה עד הלילה כי היינו צריכות לעשות הפסקות כדי לאכול ולתת לה לבכות ולהירגע כדי להמשיך לכתוב. כשהיא הלכה, הפנים שלה נראו צעירות בכמה שנים, העיגולים השחורים סביב עיניה כמעט נעלמו, והיא חייכה לראשונה מאז שהיכרתי אותה". -- מ.ב.