איזון בין מדע ומדעי הרוח
ההתקדמות העצומה של המדע במאה ה-20 לא תאמה להתקדמות במדעי הרוח. הידע שהיה לאדם על העולם הפיזיקלי השאיר הרחק מאחוריו את ידע האדם על עצמו. המתחים הנובעים מחוסר איזון כזה מסבירים הרבה מהדברים אשר הפרו את יציבות החברה ומאיימים על עתידנו. עם הופעתה של סיינטולוגיה בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, היא ייצגה עבור רבים את השבת האיזון לקדמותו.
המדע, למרות הצלחותיו הרבות, לא סיפק תשובות לשאלות שהאדם שאל את עצמו מימים ימימה: מי אנחנו? ממה אנחנו מורכבים? מהיכן אנחנו באים? לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו עושים?
שאלות אלה היו תמיד בתחום העיסוק של הפילוסופיה והדת, אולם התשובות המסורתיות כבר לא הספיקו לנוכח פצצת המימן.
סיינטולוגיה מספקת תשובות מודרניות לשאלות אלה, כשהיא שואבת מאותן ההתפתחויות בידע שהובילו להבנת הפיזיקה הגרעינית. והיא סיפקה שיטות מעשיות של יישום אשר אפשרו לאדם להשיג את השאיפה העתיקה שאליה הוא ייחל במשך אלפי שנים: להכיר את עצמו, ובהכירו את עצמו, להכיר ולהבין אנשים אחרים, ובסופו של דבר להכיר את החיים עצמם.