עקרונות הסיינטולוגיה "התעוררות" האנגרמה

"התעוררות" האנגרמה

על- ידי שימוש בדוגמה הקודמת של האישה שהופלה, הוכתה ושנאמר לה שהיא חסרת תועלת ושתמיד משנה את דעתה, נראה כיצד האנגרמה המקורית "מתעוררת". במועד מאוחר יותר, כאשר סביבתה הנוכחית של האישה מכילה מספיק קווי דמיון עם הפרטים המצויים באנגרמה, היא תחווה הפעלה מחדש של האנגרמה.

לדוגמה, אם ערב אחד המים זרמו בברז והיא שמעה את הרעש של מכונית חולפת בחוץ (אשר שניהם קרו בשעת האנגרמה המקורית), ובאותה העת בעלה (האיש באנגרמה שלה) נזף בה על משהו בטון דומה, היא עלולה לחוות כאב בצד הגוף (במקום שהוא בעט בה מוקדם יותר). המילים שנאמרו באנגרמה יכולות גם להפוך לפקודות בזמן הווה: היא עלולה להרגיש שהיא לא שווה כלום, או לחשוב שהיא תמיד משנה את דעתה.

המיינד הריאקטיבי אומר לאישה שהיא נמצאת במקום מסוכן. אם היא נשארת, הכאב באיזורים שבהם היא הוכתה עלול להפוך בעצמו לנטייה קודמת למחלה או למחלה כרונית. תופעה זו של גרימה ל-"התעוררות" האנגרמה הישנה נקראת רסטימולציה.

המיינד הריאקטיבי לא עוזר להישרדותו של האדם, מהסיבה הפשוטה שלמרות שהוא מספיק חסון כדי להמשיך לפעול בשעת כאב ו-"חוסר הכרה", הוא לא מאוד אינטליגנטי. ניסיונותיו "למנוע מאדם להסתבך בסכנה" על-ידי אכיפת תוכן האנגרמות של המיינד הזה, יכולים לגרום לפחדים, לרגשות ולכאבים שהם לא רצויים, לא ביודעין ולא מוערכים, ולמחלות פסיכוסומאטיות שלאדם יהיה הרבה יותר טוב בלעדיהם.